במשך השנים הבנתי משהו פשוט:
זה לא רק מה אתה נותן.
זה איך אתה נותן – וזה אומר הרבה עליך.
בין אם אתה שולח מתנה ללקוח, מורה, בן משפחה או חבר קרוב –
האופן שבו בחרת את המתנה, איך היא נארזה, מה כתבת (או לא כתבת) –
כל אלה הם מסר.
וזה לא מסר רק למי שמקבל –
זו שפה שקטה שמספרת גם עליך. על הלב שלך.
על תשומת הלב שלך.
על כמה אכפת לך באמת.
כמה דוגמאות אמיתיות מהחיים:
🔹 המתנה המוקפדת
לקוחה שלחה לחברה פרלינים עם זוג מצעים רך בגוון שהיא אוהבת.
צירפה פתק קטן: "ללילות מתוקים, שיהיה לך נעים גם בחוץ וגם בלב."
המארז לא היה יקר – אבל היה מלא מחשבה.
הוא שידר: “אני מכירה אותך. הקשבתי למה שאת אוהבת. אני פה.”
🔹 המתנה של “הנה, משהו”
מישהו אחר הזמין ברגע האחרון “משהו מהר” בלי לשאול כלום.
שלח בלי פתק, בלי ברכה.
המתנה הגיעה – אבל משהו שם לא הרגיש אמיתי.
היא שידרה: “סימנתי וי.”
ובינינו? לפעמים עדיף לא לשלוח כלום – מאשר לשלוח בלי לב.
🔹 המתנה האישית
אב של תלמיד שלח למורה בקבוק ליקר עם פרלינים בטעמים שהיא אוהבת –
וכתב בכתב יד: “תודה על כל מה שאת רואה – גם כשאחרים לא שמים לב.”
התגובה שלה? דמעות.
אז מה הדרך שלך אומרת?
-
אם אתה מקשיב למה שמרגש את האחר – זה אומר שיש לך לב פתוח.
-
אם אתה כותב בכתב יד – זה אומר שאתה לא מחפש קיצור דרך.
-
אם בחרת משהו קטן אבל מדויק – זה אומר שאתה רואה את הפרטים.
-
אם אתה בוחר את הברכה בעצמך – זה אומר שאתה נוגע באנשים, לא רק שולח מוצרים.
מתנה היא הרבה יותר ממוצר.
היא מראה – למה אתה מוכן להתעכב.
לאן אתה מוכן להכניס לב.
ואיך אתה מספר לאנשים:
“אני רואה אותך, ואתה חשוב לי.”וזה – כל מה שאנשים מחפשים להרגיש.
.
.